סרטם השביעי של האחים טאביאני מתרגם לקולנוע את האוטוביוגרפיה של גאוינו לדה. לדה בילה את שנות ילדותו ובחרותו בכפר נידח בסרדיניה. עד גיל 20 היה רועה אנאלפבית, מנותק למעשה מן העולם החיצון, מופקד על פרנסת המשפחה תחת שיבטו של אב בור, פרימיטיבי ואלים. בזכות מוטיבציה עצומה לצאת מן הנחשלות, הפך בסופו של דבר לבלשן וסופר. הטאביאנים מרכיבים את הסרט מסצינות ריאליסטיות משולבות בסצינות דמיוניות, כאשר מדי פעם מופסק הרצף העלילתי, בדרך כלל בעזרת שיר. התוצאה היא יצירת מופת שכולה שיר הלל לרוח האנושי ולכוחה לגאול את עצמה.
איטליה 1977, 133 דקות, איטלקית, כתוביות בעברית.
