פסקואלה וג'וזפה הם שני ילדים המתפרנסים מציחצוח נעלייים ברחובות רומא שלאחר מלחמת העולם השנייה (שמו האיטלקי של הסרט "שושה" הוא שיבוש המילים האנגליות shoe-shine, זו הקריאה של הילדים אל הלקוחות העיקרייים שלהם, חיילי הצבא האמריקאי). השניים שחולמים לרכוש סוס לבן, מסתבכים במעשי רמאות בשוק השחור בדרך להשגת סכום הכסף הדרוש. הם נתפסים ונשלחים למוסד לעבריינים צעירים, שם הם הופכים לקורבנות של מנגנון אלים ובלתי אנושי. הסרט נוצר כתוצאה ממעקב שערך דה סיקה אחר שני מצחצחי נעליים. הוא הביא את סיפורם לתסריטאי זוואטיני, שעיצב על פיו את אחד היצירות הניאוריאליסטיות המרכזיות. לתפקיד בחר דה סיקה שני ילדים מופלאים (את האחד מצא באודישנים ואת השני ברחוב), עוצמתו הדרמתית והפיוטית של הסרט נשתמרה במשך השנים. ב- 1960 אמר הבמאי אורסון וולס: " הקרנתי לאחרונה את 'מצחצחי הנעליים', המצלמה נעלמה, המסך נעלם, ונותרו החיים עצמם…".
